Post AOb9ExSC0JaL1dvPii by yair@tooot.im
 (DIR) More posts by yair@tooot.im
 (DIR) Post #AOVdPZRTRz97Pto240 by adistav@tooot.im
       2022-10-12T20:37:45Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       "דרייב" הסיפור הקצר הכי טוב וחמוד בסדרת האקספאנס עד עכשיו, אבל גם הכי פחות אמין לי מדעית.
       
 (DIR) Post #AOVdPa478K3RLjstI8 by yair@tooot.im
       2022-10-13T01:30:49Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav מאידך זו החריקה המדעית שעליה בנוי כל היקום הזה, לפחות בשלבים המוקדמים. 😕
       
 (DIR) Post #AOVniHQzcsO8bu8oAi by adistav@tooot.im
       2022-10-13T03:26:16Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair איזו חריקה מדעית? לי הפריעו כל מיני פרטים קטנים
       
 (DIR) Post #AOVorPxlO0wjcbOFVo by yair@tooot.im
       2022-10-13T03:39:07Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav אה, המרכזית, מנוע אפסטין, אבל הפרטים הקטנים גם, חורקים אבל מאד תורמים לדרמה.https://www.youtube.com/results?search_query=scott+manley+expanse
       
 (DIR) Post #AOVxCjZIULBY8ocbMe by adistav@tooot.im
       2022-10-13T05:12:37Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair איזה מהסרטונים? צפיתי בראשון.
       
 (DIR) Post #AOWCvP8omUS98CzjsW by adistav@tooot.im
       2022-10-13T06:31:38Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair אוקיי עכשיו צפיתי ב https://www.youtube.com/watch?v=JWZqp0QoXcw . נראה יותר כמו מכניזם לא מוסבר מאשר חריקה, לא? אנחנו פשוט לא יודעים איך הינע אפשטיין עובד.
       
 (DIR) Post #AOWCvQQE1FyH6U99eK by adistav@tooot.im
       2022-10-13T07:23:14Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair אגב, תמיד תהיתי למה אי אפשר פשוט לבנות מנוע היתוך דאוטריום-טיריטיום בלי מיגון ניוטרונים על הצד התחתי, שלו ולמסמר אותו לחללית. חצי מהנייטרונים יעופו למטה ממילא ללא הפרעה, המומנט שלהם ינוצל בצורה ישירה.
       
 (DIR) Post #AOWCvQybxPTcp8EcFM by yair@tooot.im
       2022-10-13T08:08:44Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav הבעיה היא לא להוציא מהמנוע אנרגיה מכאנית. הבעיה היא איך לא לאסוף על הדרך כמות קטלנית של אנרגיה תרמית. הניוטרונים האלה עפים מהר, יש להם הרבה יותר אנרגיה מתנע, יחסית לכימיים.
       
 (DIR) Post #AOWErLJDHt6pzn32SO by adistav@tooot.im
       2022-10-13T05:11:58Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       שמלכתחילה אין כפתור כיבוי שאפשר להפעיל גם תחת תאוצה גבוהה, למרות שהספינה מתוכננת לתפקד בתאוצה כזאת. שנאמר שאין מגבלת מהירות, ואז למה ה"נובו" צריכה להיות ספינת דורות. שאפשטיין צריך ספינה שלמה במסלול כדי לבדוק ולמדוד דחף של מנוע, כשכל מה שנדרש זה להניח את המנוע על מד משקל ולהפעיל.
       
 (DIR) Post #AOWErLp7NGd7ajyWBc by mux2000@tooot.im
       2022-10-13T06:18:20Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav לגבי הנובו, תמיד הנחתי שהם צריכים לחסוך במאסת האצה, ולכן מבלים את רוב המסע במהירות קבועה.
       
 (DIR) Post #AOWErMPHCpYNOstOXw by mux2000@tooot.im
       2022-10-13T06:25:27Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav לכן גם התוף המסתובב
       
 (DIR) Post #AOWErMwbCwCz4EU0UC by adistav@tooot.im
       2022-10-13T06:33:40Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @mux200אז ככה גם אני הבנתי. אבל עד הם צריכים להיות מסוגלים להביא אותה למהירות גבוהה כרצונם. כל מה שצריך זה עוד מיכלי דלק. אם אפשטיין הגיע לחמש אחוז סי עם מיכלי דלק סטנדרטיים, אפשר להגיע להרבה יותר מזה (נגיד פי שתיים שלוש לפחות) ומאוד בקלות. וזה עוד לפני שמדברים על רב-שלביות וכו'.
       
 (DIR) Post #AOWErNKhlJUUGzlG3k by yair@tooot.im
       2022-10-13T08:30:24Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav לאפסטין נגמר הדלק אחרי 37 שעות. הנובו אמורה היתה לבלות בדרך מספר דומה של שנים. (ורקטה כימית עם תאוצה דומה דקות ספורות).הטרגדיה של משוואת הרקטה לא שונה בעקספאנץ, רק שהמנוע הנ"ל גורם למספרים להשתנות מאד, ובטווחים הקצרים יחסית של תוך מערכת השמש אפשר להיות מאד בזבזניים ולהאיץ כל הדרך, כמו שנאמר חלליות עם מנוע פלזמה עושות היום בין מסלולים.
       
 (DIR) Post #AOXH3OF4bN3PdNwZnM by adistav@tooot.im
       2022-10-13T20:29:45Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair וואלה. אגב, אני מתרשם מהספרים וגם מהסדרה שהכור היתוך הוא מערכת נפרדת לגמרי מההינע.
       
 (DIR) Post #AOXHdwkHnQRH4NyV2u by adistav@tooot.im
       2022-10-13T20:36:21Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair הוא עשה 37 שעות באיזה עשר ג'י (לפחות. התיאורים נשמעים לי הרבה יותר). הנובו תאיץ בג'י אחד גג, שזה כבר יותר כמו שבועיים. אם שליש ג'י, שישה שבועות. אבל אין שום דבר שמונע ממנה להמשיך להאיץ יותר זמן. זה רק עניין של לקחת עוד דלק.
       
 (DIR) Post #AOXiwlxgoOaJtARgqO by yair@tooot.im
       2022-10-14T01:42:16Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav אכן, וניטפוק קצת חשוב - הדלק נפרד ממאסת ההיגב (ריאקשן מאס, אנא עארף), וכמעט אף פעם לא נגמר. דלק יש להם לחודשים של פעולה רציפה, אבל מאסת ההיגב נגמרת להם כל הזמן. זה בסך הכל מים, משהו להאיץ בעזרת אנרגיית הכור כדי להפוך אותה לתנע, אבל במערכות שמש פחות מאוכלסות להשיג כמות סבירה של מים נקיים הופכת לבעיה כרונית.
       
 (DIR) Post #AOXkBiXltzhJaO0rKK by adistav@tooot.im
       2022-10-13T20:39:16Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair זה לא נשמע כאילו שהחללית של אפשטיין היתה תפלץ שעיקרה מיכלי דלק. היא היתה מיועדת לטווח קצר, הוא אומר. העיצוב של החלליות של האקפסאנס לא נשלט על ידי משוואת הטילים, שזה מה שהופך את העולם לאלגנטי ומרגש. אבל הנובו כן יכולה להיות מעוצבת בצורה כזאת, ואז המהירות שלה יכולה להיות בסדרי גודל יותר מהירה משל אפשטיין, ואז לא צריך ספינת דורות, וכל הפרוייקט יותר פשוט.
       
 (DIR) Post #AOXkBj2y20eR98blx2 by yair@tooot.im
       2022-10-14T01:56:10Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav בטווחיי המרחקים שבו מתרחשת הדרמה ההתחלתית של העקספאנץ, מערכת השמש הפנימית עד צדק, פלוס-מינוס, אכן אפסטין מאפשר להתעלם מטרור המשוואה, אבל ברגע שיוצאים מהטווח הזה פתאום רק חלליות צבאיות מצליחות לשמור על תאוצה קבועה, ומעבר לפלוטו/השער כבר אין מצב. טרור המשוואה הוא שכל דלק נוסף שלוקחים צריך להאיץ גם כן ולכן ההחזרים הולכים ופוחתים. לנובו היה יחס מאסות רטוב/יבש מעולה, והיא אכן הגיעה למהירות עצומה, ועדיין ביצועים זניחים יחסית לנדרש להאצה קבועה בסקאלה בין כוכבית.
       
 (DIR) Post #AOXxVOFMNGMPpd6zrM by adistav@tooot.im
       2022-10-14T04:25:25Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair לא חושב שצוטט היחס רטוב/יבש של נובו. בכל אופן בסדרת הטלוויזיה לא רואים מיכלי דלק עצומים. לא נשמע שהוא מעולה בכלל, אם לוקח לה "מאות שנים" להגיע לטאו צטי שזה עשרים שנות אור בסה"כ. במהירות של 2.5 אחוז סי (אותו דלתא-וי כמו אפשטיין רק שצריך גם להאט) זה צריך להיות 480 שנה. זה מה שאני אומר - צריך להיות יחס מטען הרבה הרבה יותר טוב וביצועים הרבה הרבה יותר טובים מאשר ניסוי אקראי של חללית שהיתה מיועדת למטרה אחרת. למה שלא יהיה לה יחס מטען כמו סטורן וי, למשל? או עוד יותר טוב? מה המגבלה?
       
 (DIR) Post #AOXzUSoc6QAlcUHt7Q by yair@tooot.im
       2022-10-14T04:47:39Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav המספרים שאני ראיתי הם שהנובו היתה אמורה להגיע לטאו סטי (12 שנות אור) תוך מאה שנה, כלומר להשיג 12% ממהירות האור.היתוך דאוטריום-הליום3 הופך בערך 0.35% מהחומר לאנרגיה.אם נניח שההמרה אידיאלית, שאין שום צורך במאסת היגב (בשונה מאפסטין) ושהמאסה הרטובה של הנובו היא מליון טון, כדי להגיע לביצועים האלה המאסה היבשה שלה צריכה להיות 1.3 מיליגרם. 😝 עבור 2.5%c המאסה היבשה היא 790 טון, עדיין טוב בהרבה מהסאטורן, ובלתי סביר בעליל.אולי הם מצאו דרך להתיך פרוטונים. 🤷
       
 (DIR) Post #AOb7S2WgFxywc68ORs by adistav@tooot.im
       2022-10-15T17:00:58Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair אוקיייייי עכשיו מה אתה אומר, אני אומר שהתכנון של נובו לא תואם לביצועים של אפשטיין, אתה שזה בקטנה כי הביצועים של אפשטיין מלכתחילה לא סבירים.
       
 (DIR) Post #AOb8UkYVcvIxhZqVIu by yair@tooot.im
       2022-10-15T17:12:41Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav אכן. אפסטין מלכתחילה נבנה כדי לאפשר דרמטית אופרת חלל ברחבי מערכת השמש במקום הסיוט המייגע שהוא התעבורה היעילה אנרגטית המקובלת היום, תוך שמירה על פלוזאביליות מדעית, גם אם לא הנדסית.ככל שצרכי העלילה והמרחב בו היא פועלת התרחבו, גם הסבירות הטכנולוגית, ובהמשך המדעית, נמתחו עוד ועוד. זה מציק פה ושם (לסקוט מאנלי עוד כמה סרטונים על נושאים אחרים בסדרה), אבל בגדול, זה מד"ב, לא קורס במכאניקה מסלולית, וכל עוד העלילה עובדת והיקום עקבי עם עצמו, למי אכפת. 😊
       
 (DIR) Post #AOb9Aq0jjb6eme7O1Q by adistav@tooot.im
       2022-10-15T17:20:18Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair ארתור סי קלארק ב"קיסרות האדמה" השיג תוצאה ספרותית דומה באמצעות חור שחור זעיר (וטעון חשמלית, כדי שיהיה אפשר להחזיק אותו במקום) בתוך המנוע שדוחס את המימן עד להיתוך עוד לפני שהמימן מגיע לאופק הארועים. צריך להחליף את החור השחור לעתים קרובות כי הוא הולך ומשמין עם השימוש. עכשיו אני מבין למה הוא היה צריך מכניזם כל כך דרסטי.
       
 (DIR) Post #AOb9Ex2fXDAVkTz1w8 by adistav@tooot.im
       2022-10-15T17:12:39Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yairאין לנו ממש אינדיקציה שהם עובדים עם הליום3 דווקא, לא? זה יכול להיות גם דאוטריום-טריטיום, או פרוטונים באמת, או מיליון דברים אחרים. התכת פרוטונים זה הכי יעיל?
       
 (DIR) Post #AOb9ExSC0JaL1dvPii by yair@tooot.im
       2022-10-15T17:21:01Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav לא, אין לנו. אנחנו יודעים שמאסת ההיגב היא מים (למה לא מימן לעזאזל) אבל לא מה הדלק. לקחתי לצורך החישוב הליום3-דאוטריום כי הוא היחיד שלא פולט נייטרונים. הכח החזק הוא עניין מטונף בטירוף ואם אתה יכול לשמור על כל תוצאיך טעונים חשמלית אפשר עקרונית להדוף את כולם אלקטרומגנטית ולהמנע מספיגת כמות עצומה של קרינה וחום.היתוך פרוטונים מניב הכי הרבה אנרגיה אבל זה תהליך כלכך קשה לביצוע שאפילו אם עומד לרשותך כוכב שלם עדיין לוקח לו מליוני שנים.מצד שלישי הם אומרים pellets, אז אולי ליתיום... 🤔
       
 (DIR) Post #AOb9Ez4VzJpk2mrX5k by adistav@tooot.im
       2022-10-15T17:13:40Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yairואיך אתה רואה שאפשטיין צריך מאסת היגב?
       
 (DIR) Post #AOb9QjTVnoOT989m7s by yair@tooot.im
       2022-10-15T17:23:10Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav אה, זה בסיפור בכל מקום. הם כל הזמן אומרים יש לנו דלק לחודשים אבל חייבים  לעצור למלא את מיכלי המים או להתקדם בתאוצה נמוכה כדי לחסוך מאסת היגב.
       
 (DIR) Post #AOb9z21jKizsWuW7cm by yair@tooot.im
       2022-10-15T17:29:22Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav יאפ, אולי ההינע האהוב עלי בכל המד"ב שאני מכיר, עם על מוליכים קריוגניים כי המהנדסים לא סמכו על כל העסק החדש הזה של על מוליכים בטמפרטורת החדר. 😁מלבד שוב אותן בעיות תרמודינמיות של פליטת חלקיקים ניטרליים לכל הכיוונים (פוטונים, האימה), נראה שגם טכנולוגיית מאיצי הענק שקלארק משתמש בה כדי לייצר את החורים השחורים הזעירים בלתי אפשרית. קראתי מאמר פעם על איזה עשרים שיטות תאורטיות לייצור חורים שחורים ולמה כל אחת מהן לא תעבוד והאם זה מעיד על איזה איסור עקרוני.
       
 (DIR) Post #AObCOHtBh8jEsDgy5Q by yair@tooot.im
       2022-10-15T17:56:20Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav אגב, אני לא חושב שהיתוך גרעיני משחק תפקיד חשוב בהינע הנ"ל. המימן מתפקד כמאסת היגב - מחומם לטמפרטורה עצומה (300מעוו, אאז"נ) על ידי הקרינה שנפלטת מדיסק הספיחה של החור, נפלט כמקובל כזוג סילונים שמעוותים על ידי האלקטרומגנט ונזרקים אחורה. אין ממש טעם להתבחבש עם היתוך שיעילותו בהמרת חומר לאנרגיה עומדת על שברירי אחוזים כשבמרכז המנוע שלך יש  גאדג'ט שעושה את זה בצורה מושלמת. 🤓
       
 (DIR) Post #AObE3y2fyXivR5ZJJ2 by adistav@tooot.im
       2022-10-15T18:15:04Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair גיגלתי ונראה שגם היתוך פרוטונים זה כולה פי שתיים אנרגיה, לא? גם זה לא גיימצ'יינג'ר. היו צריכים ללכת על קלארק וזהו.
       
 (DIR) Post #AObEmlliSGnQOwzzYO by adistav@tooot.im
       2022-10-15T18:23:10Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair אה, נהדר. פספסתי את זה.
       
 (DIR) Post #AObErf7qa5XJFKgRcG by adistav@tooot.im
       2022-10-15T18:24:03Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @yair וואלה. מניח שאפשר גם לצוד אותם בענן אורט
       
 (DIR) Post #AObFJl5xyn67rxCXXE by yair@tooot.im
       2022-10-15T18:29:08Z
       
       0 likes, 0 repeats
       
       @adistav אם הם שם. כלמיני תיאוריות מנבאות חורים שחורים מיניאטוריים מתחילת היקום אבל אפאחד לא מצא עדויות, ולו עקיפות, לקיומם.